<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ואתחנן</h1>
<h2>דף יג:</h2>
ויאמר ד' אלי רב לך [דברים ג']. שכרך לפניך בעולם הבא. ד"א הרבה דברים עשית והעברת עלי דרך. לפי שאמר משה לפניו הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (איוב ל"ג כ"ט), ועתה בעון אחד שעברתי קפצת ונשבעת לכן לא תביאו. א"ל וכי אין לך אלא עון אחד הרבה עונות יש לך, והוא ו' עונות יש לך, ואלו הן שלח נא ביד תשלח (שמות ד' י"ג), ומאז באתי אל פרעה (שם ה' כ"ג). לא ד' שלחני (במדבר ט"ז כ"ט), ואם בריאה יברא ד' (שם שם ל'), שמעו נא המורים (שם כ' ו'). והנה קמתם תחת אבותיכם (שם ל"ב י"ד), וכתיב (תהלים נ' ג') וסביביו נשערה מאוד, לכך השיב לו רב לך. ד"א רב לך אמר הקב"ה למשה הרבה ילמדו ממך דייני ישראל, ויאמרו אם משה רבינו שלא אמר אלא שמעו נא המורים נגזרה עליו כך קל וחומר מעוותי הדין ומקלקלין. ד"א רב לך, משה אמר לפניו אעברה נא ואראה את הארץ וגו', תפסו הקב"ה בדבריו ואמר ליה רב לך אותו דבר שאמרת ושאלת יהיה לך אך אל תוסף להתפלל עוד, מיד א"ל עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו'. כי לא תעבור. אמר לפניו רבונו של עולם אכנס דרך אויר וכו' לקמן בפטירת משה תמצאו.
וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו [דברים ג']. אין צו אלא זירוז שנ' (דברים ל"א ז') ויקרא משה ליהושע וגו' חזק ואמץ, פירוש חזק בתורה ואמץ במעשים טובים וזהו שצוהו הקב"ה למשה לזרז יהושע בתורה ובמע"ט, ולכך פסק לאחר קריאת התורה לאמר החזן לקורא חזק שמזרזו לחזק בתורה. כי הוא יעבור. מכאן שאין שני פרנסים לדור.
<h2>דף יד.</h2>
ואתחנן [דברים ג']. אמר לו הקב"ה רב לך, כלומר בעל דין הוציא עליך גזירה [שתמות] ולכל הבריות כמותך, זה אדם הראשון שאכל מן העץ וגרם מיתה לכל אדם. דבר אחר רב לך, הרבה צפון לך טובה בגן עדן. לך אפי' אם לא תכנס לארץ (באותה) טובה. דבר אחר רב לך, פי' לך יש רב שיתיר לך, אבל אני אין [לי] רב שיתיר שבועתי.
אעברה נא ואראה [דברים ג']. למה היה משה מבקש כל כך רחמים לעבור הירדן, והלא כבר נאמר לו (במדבר כ' י"ב) לא תביאו את הקהל הזה, וכבר ראה שמת אהרן בהר ההר, אלא כדי לחבב ישראל את הארץ. ד"א כדי לקיים מצות התלויות בארץ. ד"א אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע מלבקש רחמים.
<h2>דף כ.</h2>
לבניך [דברים ו']. ולא לבנותיך במסכת סוטה [כ' ע"א] מפרש אם עובר בעשה, דלאו הבא מכלל עשה עשה, המלמד בתו תורה כאלו מלמדה תיפלות. או [לבניך ולא] לבנותיך שאין אתה חייב ללמד לבתך תורה. (ד"א ודברת בם) וכן תנן בפ' קמא דקידושין [כ"ט ע"ב].
<h2>דף לא.</h2>
לאוהבי וגו' [דברים ה']. גדול העושה מאהבה מהעושה מיראה.
<h2>דף לט.</h2>
ותקרבון [דברים ד']. לא כתיב כולכם, שלא באו בעירבוביא לקבל תורה אך חלקו כבוד לזקנים. ותעמדון. מלמד שקבלו התורה מעומד. וכן הוא אומר אשר עמדת וגו', ולכך כיון שנצטוו להם לישראל לראות כאלו היום קבלו י' הדברות, שנאמר (דברים כ"ו ט"ז) היום הזה ד' אלקיך מצוך לעשות. אם כן בכל שעה ששומעין [קה"ת הוא] כיום מתן תורה שקבלו עשרת הדברות, פסק מנהג כשר הוא לעמוד כל הקהל בעמידה על כל דבור ודבור בקריאת התורה, וכן נהג רבי ומורי.
